בעקבות שירי הייקו

שאלו את הרוח:
איזה עלה
הוא הבא בתור?
סוסקי (המאה ה-19)

הייקו הוא שיר המעביר את תחושת חמקמקותו של הרגע, מהיותו שיר, הוא נועד לבטא רגשות. זהו שיר קצר מאוד שהיה מקובל ביפן המסורתית, בעל צורה קלאסית קבועה. נושאיו והלכי הרוח שבו שאובים מכל תחומי החיים.

השיר מתאר רגע שאין שני לו, חד פעמי, ובשל קוצרו קיים בו יסוד של רימוז, בבחינת מועט המחזיק מרובה. התמונה הברורה שמצייר ההייקו משמשת נקודת מוצא לזרם של מחשבות ורגשות, אך בשל היעדרות פרטים על החווה אותו למלא את הפרטים בעצמו.

בעבודות ההייקו של דורית ספיר יש תחושה תמידית של תנועה – אלמנט של שנייה שקפאה, שאוצרת בתוכה מבחינה ויזואלית אנרגיה לעבודות. הציורים, הנעשים תמיד על רקע ניטרלי ומבוצעים בדרך כלל במשיכות צבע בודדות ולעתים במשיכת צבע אחת, יוצרים תחושה שההווה הוא בעצם בבחינת עבר, ושהוא אינו ניתן לאחיזה אמיתית.