חיות ודמויות מיתיות
המאבק הקדמון, הכמיהה לתהילה והשאיפה לזכות בחיי נצח יצרו "גיבורים" המתקיימים במציאות שברירית, בלתי ברורה, רוויית סבל ולעתים טרגית.
בעבודות מופיעים דימויי כלאיים – דמויות אנוש עם מוטיבים חייתיים, וחיות בעלות מאפיינים אנושיים. כל אלו נמצאים בתנועה ובמאבק תמידי – למען הסדר הנכון – או הרצון להופכו. בין הדמויות, גיבורים ודמויות מסיפורי המיתולוגיה – גיבורי ילדות כהרקולס, ארטמיטיס ואכילס, האחד רכוב על גבי סוסו המכונף, האחת אלת ציד עשויה ללא חת, והאחד, דמותו הטרגית של אכילס – בן האלים בעל עקב התורפה האנושי.
הדמויות המיתולוגיות כפי שהן נתפסות בעין האמנית הן בחלקן גרוטסקיות ומעוררות חמלה, מעין "אנטי גיבורים". הן אינן חד-ממדיות; הן מורכבות, אך מורכבות זו אינה נגלית לעין במבט ראשון. התעמקות בהן מגלה כי מגולם בהן מכלול של רגישויות ותכונות אנושיות.